(על שם הרמה בגולן על אף שנולדתי ברמת גן)
(על שם הרמה בגולן על אף שנולדתי ברמת גן)
צלמת, אשת חינוך, מלמדת ומנחה צילום במסגרות שונות מזה למעלה מ 25 שנה ומטפלת בפוטותרפיה – שיטה דינמית לטיפול באמצעות מדיום הצילום באופן פרטני וקבוצתי לטובת יצירת מרחב רגשי וביטוי עצמי.
מאז שאני ילדה אני מצלמת: נוצרת רגעים פשוטים, חוויות וחברויות בתוך קופסת הפלא הזו שנקראת מצלמה. היום המצלמה הפכה להיות “כלי העבודה” שלי והצילום שתמיד היה סוג של אמצעי תקשורת עבורי התפתח והתרחב והפך לכלי המאפשר לי לראות יופי, שמחה וחיות באנשים בכל שלבי החיים.
השימוש שאני עושה בצילום מהווה לי דרך חיים – הוא חלק בלתי נפרד ממני, כמו איבר בגוף שמניע אותי להתבונן, להתבטא, לרגש, להתרגש, להתחבר, להיות נוכחת ומודעת תוך חשיפת המשמעויות והרבדים שיש לצילומים, לאלבומים ולתיעוד הזיכרונות בחיי ובחיים של כולנו.
במפגשים שאני עורכת עם המצלמה (וגם בלעדיה) אני מבקשת לעודד שיח רגשי, כנה ופתוח תוך פיתוח נקודות מבט חדשות ועל ידי כך לייצר תחושת משמעות חדשה, הנאה ואף הנעה לעשייה ולשינוי תודעה.
מזה 25 שנה שאני עוסקת בהנחיה והוראה של קבוצות נשים, ילדים, בני נוער, נוער בסיכון ואוכלוסיות מיוחדות ובשנים האחרונות אני יוזמת ומקדמת פרויקטים ותוכניות עבור אזרחים וותיקים ואנשים מבוגרים, באמצעות שילוב כלים ועקרונות מהפסיכולוגיה החיובית, הצילום ופוטותרפיה, ובכך מבקשת לקדם תחושת רווחה נפשית ועמידות/חוסן בקרב מבוגרים במחצית השניה של חייהם ומציגה תערוכות צילום המעודדות נראות והכרה של שלב ההזדקנות בחיינו והמשמעות שיש לצילום על היבטיו השונים במעגלי החיים.
הניסיון שצברתי בהנחיית קבוצות צילום ופוטותרפיה עם אנשים מבוגרים לצד מפגשים אישיים בקליניקה ובבתים, הוביל אותי בסקרנות רבה לצאת ולחקור המשמעויות שיש לתהליכים בפוטותרפיה בקרב אזרחים וותיקים מנקודת מבטם של אנשי מקצוע בתחום במסגרת החוג לגרונטולוגיה (חקר הזקנה) באוניברסיטת חיפה.
“השאלה היא לא על מה אתה מסתכל,
אלא מה אתה רואה”
(הנרי דיוויד ת’ורו)
מוזמנים לפנות אלי, מלאו כאן את הפרטים הבאים ואחזור אליכם בהקדם.
מלאו את הפרטים הבאים ואחזור אליכם בהקדם
